שם בשנת תש"ז : הניה ד'
שם כיום :
אוניית גירוש :
השתייכות תנועתית :
גיל בתש"ז :

30/10/1947

אחיי היקרים,

זמן רב לא כתבתי לכם. בפעם האחרונה כתבתי מגרמניה, כאשר עזבתי את הארץ המקוללת הזאת. אני בטוחה שקראתם בעיתונים על הגורל של הנסיעה שלנו. אינני רוצה לספר עכשיו על מהלך הנסיעה, כי, מסיבות שונות, זה בלתי אפשרי. מספיק שאומר שאני נמצאת שוב על האדמה ספוגת הדם הזאת. אני בריאה פיזית ורוחנית, ויש לי עוד מספיק כוח ואומץ בשביל לעשות פעם נוספת את הדרך כדי להגיע למטרתי. איננו יודעים מה מצפה לנו אבל אנחנו לא הפסקנו את המלחמה ולא נפסיק עד שנשיג את מטרתנו.

נחמן יקירי, אינך יודע כמה זה כואב להיות כה צודק וכה חסר אונים כמו שאנחנו עכשיו. אנחנו נמשכים עם כל הנשמה להגיע לארץ מקלט משלנו וגם את זה לא נותנים לנו. תאר לעצמך שבמשך שנים על גבי שנים אני נודדת בארצות שונות , בין אנשים קרים וזרים ואין לי אפשרות להגיע הביתה.

מסיפון אוניית הגירוש, כשעצרנו במצרי גיברלטר, הצצתי דרך התיל הדוקרני, וראיתי בתים מוארים, והלב נצבט מכאב ומעצב. אנשים חיים בבתיהם, מאושרים פחות או יותר, ואילו אנחנו נודדים שנים מחוסרי בית. אני הרגשתי כמו כלב אומלל שאין לו אפילו מלונה. אתה יכול להבין את הרגש הזה?

האנשים, שאתמול הציתו את אש המלחמה, חיים וסביבם גנים פורחים. אלה שאתמול רצחו בנו, מנהלים חיים נורמליים, ורק אותנו, אחרי שראינו את האורות של חיפה מולנו, מגרשים חזרה בכוח. אני מאוד כועסת, אבל מה שאפשר לעשות זה רק לחרוק שיניים ולשתוק. למרות כל הקשיים אנחנו הולכים בדרכנו, אין לנו דרך חזרה. הבית הישן שלנו נחרב, נהרות של דם יקר נשפכו שם, ולנו נשאר רק לבנות בית חדש על יסודות בריאים וחזקים.

אני מסיימת. כתבו לי בבקשה לכתובת של הסוכנות היהודית בברגן - בלזן.

הכתובת שלי היא: אקסודוס- פפנדורף
עבור הניה דרכסלר מהשומר הצעיר - מווינדסהיים.
הניה.