שם בשנת תש"ז : יוסף ח'
שם כיום :
אוניית גירוש : אושן וויגור
השתייכות תנועתית :
גיל בתש"ז : 11

ישנם שלושה אירועים שנחרטו בי , כילד בן 11 אשר על האונייה:

1. יום לאחר ההפלגה, בשעות לפני הצהריים, לאחר שנראתה המשחתת הבריטית הראשונה בצד האונייה, נהרו כל המון האנשים שעל הספינה לאותו כיוון, ואז האונייה נטתה על צידה. נשקפה סכנה מיידית שהאונייה תאבד את שיווי המשקל, ואז נשמעה קריאה: "לעבור לצד השני"! האנשים צייתו להוראה זו, ועברו לצידה השני של האונייה, אך הסכנה עברה לצד זה... לקח זמן עד שהאונייה חזרה שוב לאיזון המתאים.

2. בליל ההשתלטות של הבריטים על האונייה, לא רצו לתת לנו, הילדים, את "הנשק הכבד" (קופסאות השימורים). התארגנו כילדים להשיג שימורים בתפזורת, שהיו מאוחסנים בארגזי עץ. אחד מאיתנו נכנס לאותו ארגז ו"סיפק את התחמושת", ולאחרים את הפירות המשומרים היבשים. וגם אנו השתתפנו במלחמה נגד הבריטים.

3. כאשר הסתיים הקרב, והבריטים השתלטו על האונייה, עליתי עם עוד ילד אחד לקרבת חדר הניווט. זכור לי שתמיד שאפתי להיכנס לאותו תא, אך בזמן ההפלגה לא הורשיתי לעשות זאת. עתה, עמד שם חייל בריטי שצעק משהו באנגלית. נכנסתי לתא וראיתי סדין המכסה דבר מה. מתוך סקרנות הרמתי את הסדין, וראיתי את גופתו של אותו מלח אמריקאי שנהרג ע"י הבריטים...